#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המוציא מים בשבת, באיזה שיעור חייב משום הוצאה.	לאביי רק בגליל שיעורו כדי לשוף קילור (ובשאר מקומות ברביעית), ולרבא בכל מקום כדי לשוף קילור.	שבת עו - צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הוציא שני חצאי גרוגרת והניחם ברה""ר, איזה הפסק ביניהם מועיל לפוטרו מחיוב."	"לחד מ""ד רק רה""י, לחד מ""ד אפילו כרמלית, ולחד מ""ד אפי' פיסלא. [ולת""ק דרבי יוסי בכל גווני חייב]."	שבת עו - צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר בשבת לטלטל עציץ נקוב ממקום למקום.	"מהקרקע ליתדות הוי תולש, ומהיתדות לקרקע הוי נוטע. [וכתב רש""י שהכל מדרבנן ולכן מותר לתלוש ממנו עשבים לצורך קינוח]."	שבת עו - צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ע""ז של חוליות שהתפרקה, האם יש אופן שהיא טמאה."	"נסתפק בזה רב חמא בר גוריא (לדעת רבה אליבא דר""ע), וללישנא קמא אם ההדיוט יכול להחזירה טמאה ודאי, והספק כשאין יכול להחזירה, אך ללישנא בתרא הספק אם טמאה אפילו כשהדיוט יכול להחזירה."	שבת עו - צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם בערוגה שבין הערוגות ג""כ מותר לזרוע חמשה מיני זרעים."	לרב אסור, כיון דמיירי בממלא הקרנות. לשמואל מותר בנוטה שורה לכאן ושורה לכאן. ורבי יוחנן אמר שאם עוגל חמשה באמצע ערוגה ואינו זורע בין הערוגות כלל (או שזורע בכיוון אחר - שתי במקום ערב ולהיפך), שרי.	שבת עו - צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה יום בשבוע היה ט""ו בניסן בשנה שיצאו בני ישראל ממצרים."	בין לרבי יוסי ובין לרבנן ביום חמישי. ובסדר עולם מבואר שהיה ביום שישי, וזהו דווקא לרבנן דרבי יוסי [ולדעה זו גם לרבנן לא עיברו את אייר].	שבת עו - צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור ההוצאה בסממנים לצבע, כשהם שרויים וכשאינם שרויים.	כשהם שרויים כדי לצבוע דוגמא לאירא. וכשאינם שרויים כדי לצבוע בגד קטן פי סבכה.	שבת עו - צ		
